פסק-דין בתיק ע"א 8713-01-13

כללי

1.         זהו ערעור על פסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת הלית סילש מבית משפט השלום בראשל"צ, מיום 11.11.12 (להלן: " פסק הדין").  
בפסק הדין נקבע כי על החברה ביחד ולחוד עם המערער, לשלם לתובעת סך של 88,186 ש"ח בתוספת ריבית והפרשה הצמדה, מיום 29.12.10. 
הערעור דנא מכוון, רק כנגד חיובו של המערער בחוב החברה בהיותו אחד מבעלי מניותיה.

רקע

2.         המשיבה הפורמאלית - בירן הנדסה ובנייה בע"מ (להלן: " החברה"), התקשרה ביום 5.8.08 בהסכם עם קבוצה של יזמים (ירון ואורן מור, וילי יצחקי, שטקלר עידן, דניאל מועלם) (היזמים יקראו להלן: " היזם" או " המזמין") לביצוע עבודות בנייה של בניין, שהיה אמור להיבנות ברחוב גנסין 26 בגבעתיים (להלן: " הבניין" או "הפרויקט").

3.         ביום 9.11.09 נכרת הסכם בין החברה לבין מזרחי מעקות אלומיניום בע"מ (להלן: " המשיבה"), לפיו הזמינה החברה מהמשיבה, הרכבת מעקות אלומיניום עם זכוכית מחוסמת למרפסות השמש ומסתורי כביסה בבניין שניבנה, בעלות כוללת של 88,186 ש"ח (להלן: " הסכם המעקות").

התביעה

4.         א.         בתביעה שהגישה המשיבה כנגד החברה וכנגד המערער טענה כי העבודה סופקה     וכי התמורה לא שולמה, וכי הנתבע 2, שהינו מנהלה של החברה, התחייב באופן           אישי כלפי מנהל המשיבה, כי התמורה תשולם, ולמעשה נטל על עצמו התחייבות         אישית בעניין זה וכדברי המשיבה בתביעה:

" התובעת תטען כי מנהל הנתבע, ערב בע"פ בפני מנהל התובעת להתחייבות החברה בהתאם להסכם, אך רק בשל התחייבויותיו סיפקה התובעת את ההתקנות לאתר וסיימה לבצע את העבודה"     
(סעיף 12 לכתב התביעה).

ב.         בפרק המוגדר על ידה "הרמת מסך" טענה המשיבה, כי יש לחייב את המערער בחיובי החברה בעילה של הרמת מסך בגין ההתחייבות שנתן בעל פה וכדברי המשיבה בתביעתה:   

" הנתבע הוא שהתחייב בפני מנהל התובעת כי יעמוד מאחורי כל התחייבויות החברה, התחייבות אשר חזרה על עצמה בכל הזדמנות שנפגש עם מנהל התובעת. מן הטעם זה בלבד נאות מנהל התובעת לסיים את העבודה באתר".

"בנסיבות שפורטו, יהיה צודק ונכון לחייב את הנתבע, ביחד ובלחוד עם הנתבעת" .          
(ס"ק ה' ו-ו' בפרק המוגדר בכתב התביעה " הרמת מסך").

            בהמשך טענה המשיבה כי: " הנתבעת הינה חברה בערבון מוגבל אשר מאזנה קטן והולך ו/או ממומנת על ידי הלוואות מצדדים שלישיים ו/או נוהלה ביחס בלתי סביר בין ההון העצמי לבין השקעות הבעלים בעסקי החברה, ולכן מדובר ב"מימון דק" אשר מחייב את הנתבע באופן אישי בחובותיה של הנתבעת".             (סעיף 17 לכתב התביעה).

            ועוד טענה כי " יתרה מכך, לאור העובדה שהנתבעת הינה חברה קטנה, הרי שלעובדה שהחברה מומנה במימון דק משמעות נוספת".  
(סעיף 18 לכתב התביעה).